אב יהודי יחוב בחובת המזונות הראשונית לילדיו הקטנים עד גיל 15 עד רמת המינימום ההכרחי. מזונות "הכרחיים" הוגדרו בפסיקה כ- "אותם דברים בסיסיים, שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש". צרכים הכרחיים אלה שווים הם לעני ולעשיר ואינם דורשים ראיות מפורטות משום שהינם בידיעה השיפוטית של ביהמ"ש. מזונות הכרחיים עומדים כיום ע"ס של בין 1,200 ₪ ל- 1,350 ₪ לחודש עבור ילד אחד. מעבר למזונות הסף ישנו חיוב במדור בשיעור של 30% לילד הראשון. על כך יש להוסיף הוצאות חינוך והוצאות רפואיות שאינן כלולות בסל הבריאות ובהם נושאים בדרך כלל האב והאם בחלקים שווים. חיוב המזונות עבור ילד שני וכך הלאה הולך וקטן באופן יחסי.
ככלל, פסיקת המזונות מסורה לשיקול דעת המותב המשפטי הדן בתיק ופוסק בהתאם לראיות שהובאו בפניו, ולכן כלל חשוב הוא לערוך את כתב התביעה כדבעי ולא להשמיט שום פרט או צורך של כל ילד וילד, בפרט כאשר ישנם מקרים שצרכי הילדים גבוהים בהרבה מהצרכים אותם פרטנו לעיל. מלבד צרכי הילד, כוללות הראיות המפורטות המובאות בפני הערכאה השיפוטית גם את הכנסות הוריו "מכל מקור שהוא" (לשון החוק) ולרבות יכולת ההשתכרות, משום שחיוב האם והאב במזונות מדין צדקה נעשה באופן פרופורציונלי להכנסתם לאחר קביעת והפחתת מזונות הכרחיים. לדוגמא, שני הורים שמשתכרים 8,000 ₪ לחודש יחלקו ביניהם בחיובי המזונות – מזונות מינימום נניח לצורך הדוגמא בשיעור של 1,000 ₪ לילד יחולו על האב , ויתר הצרכים שאינם חיוניים יוטלו על האם על מנת ליצור שוויון (בתנאי שלא יעלו על עוד 1,000 ₪ לילד שאז יופר השוויון). במקרה אחר, ולפי אותה גישה, לא תשא האם בחיובי מזונות 2 ילדיה עם אותם צרכים (1,000 ₪ לילד) כאשר האב משתכר 4,000 ₪ והאם רק 2,000 ₪.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו מחליף ייעוץ משפטי, למידע ניתן לפנות לעו"ד רמי שלמון.