חוק הירושה דן בעזבונו של אדם, מיהם היורשים ומה זכויותיהם, במות אחד מבני הזוג קמה לבן הזוג הנותר בחיים זכות ירושה אוטומטית.
חוק הירושה מכיר כ"בן זוג" גם מי שהיה ידוע בציבור של המנוח/ה בתנאי שניהלו חיים אינטימיים ומשק בית משותף.
שאר היורשים הינם "ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.." והכוונה לשלוש דרגות ירושה כאשר אם השאיר המוריש יורשים מהדרגה הראשונה, לא יירשו אותו השאר וכך הלאה. הסדר בו כתובים היורשים בחוק- חשוב והררכיה זו נקראת עקרון ה"חליפות" המונע לדוגמא ירושה על ידי צאצא של ילדו של המוריש אם הילד עצמו בחיים. דוגמא נוספת במקרה בו השארים הם בן זוג , 2 ילדים ו- 3 ילדי ילד שנפטר : במקרה כזה יירש בן הזוג מחצית, כל ילד יירש 1/6 וכל אחד מצאצאי הילד הנפטר – 1/18. המונח "ילד" כולל ילד מנישואין קודמים וילד מחוץ לנישואין וכמובן ילד שאומץ כדין : ילד מאומץ יורש גם את הוריו המאמצים וגם הביולוגיים.
זכויות בירושה נקבעות לפי המצב במות המוריש, ויחולקו לאחר סילוק חובות העזבון. בין הזכויות שאינן נכללות בעזבון אציין בין היתר, סכומים המשתלמים לפי חוזה ביטוח, חברות בקופת פנסיה או תגמולים. אלו ישולמו למוטבים אותם קבע המבוטח בתקנוני הקופות ומסמכיהן המחייבים. כמובן שגם זכויות שמלכתחילה שייכות לבן הזוג הנותר בחיים לא נכללות בעזבון ולא יחולקו ולכן לפעמים רצוי לקבל פסק דין המצהיר על זכויות אלו למנוע בלבול ומלחמות ירושה מיותרות.
בן הזוג נוטל מהעזבון את המטלטלין כולל מכונית הנוסעים השייכים לפי המקובל למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון לרבות דירת המגורים, דירות וזכויות אחרות– חצי (אם יש ילדים או צאצאיהם או הורים) או שני שלישים (אם נותרו אחים או צאצאיהם או הורי הורים) כאשר בחלופה האחרונה יש חריג המאפשר עדיין לבן הזוג לרשת את מלוא חלקו של המוריש בדירת המגורים בתנאים המפורטים בחוק. באין יורשים יורשת את המנוח המדינה.
לסיום – אלמנה לא תוכל לגבות פעמיים מהעזבון אלא תזכה בכתובתה ובמגיע לה מקשר האישות או תגבה את חלקה בעזבון בן זוגה המנוח – לפי הגבוה.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו מחליף ייעוץ משפטי, למידע ניתן לפנות לעו"ד רמי שלמון.