הליך הגישור הוא נסיון לפתור סכסוך משפטי בין בעלי דין במספר פגישות במשרד המגשר והגעה להסדר מוסכם במסגרת הליך שיתנהל מחוץ לבית המשפט. הגישור חסוי וסודי וגם לשופט אסור להחשף לפרטי הגישור שאחרת ייפסל.
בהבדל מההליך המשפטי בבית המשפט, בגישור אין מנצח או מפסיד. גישור טוב הינו גישור שהסתיים בהסכמת הצדדים, כשכל אחד מהם מרגיש הוא "קצת הפסיד". הליך הגישור דורש מהצדדים לוותר על חלק מדרישותיהם אבל בשונה מבית המשפט, הם יודעים בוודאות מה התוצאה. בהרבה מקרים הליך הגישור עשוי גם להיות זול יותר מהתדיינות משפטית.
הסכמת כל הצדדים לגישור יכולה להנתן לפני וגם אחרי שהוגשו תביעות לבית המשפט. בית המשפט יעכב את ההליכים בתיק לתקופה שיקבע במהלכה יתגשרו הצדדים. משהגיעו הצדדים להסדר גישור, על המגשר לחתום "חתימת קיום" לצד חתימות הצדדים ולהודיע על כך לבית המשפט בכדי שיינתן להסדר הגישור תוקף של פסק דין.
הגישור יכול להתבצע על ידי עורך דין אלא שאז עליו לפעול על פי מומחיותו כמגשר ואסור לו לתת לצדדים חוות דעת מקצועית אחרת. הצדדים רשאים להיוועץ באופן עצמאי עם עורך דין ויכולים להפסיק את ההליך בכל שלב, כמעט, ובכפוף לכך שנהגו בהגינות ובתום לב כלפי שאר הצדדים וכלפי המגשר.
המגשר לא מכריע בסכסוך (בשונה מבורר), אלא מנהל בין הצדדים משא ומתן להגיע לפשרה הסכמית בהתחשב בצרכים שלהם. שיתוף פעולה בין הצדדים חיוני למציאת פתרון שיתאים להם ויסיים את הסכסוך, בסיועו של המגשר. משכך , ישנם תיקים שלא יתאימו לגישור.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו מחליף ייעוץ משפטי, למידע ניתן לפנות לעו"ד רמי שלמון.